- מתכון לסלט לוביה↓
- מתכון לקבב↓
- היתרון שבהכנת חומוס ביתי↓
- עוד על מולין↓
מועך ירקות – מולין
להכנת מחיות
סלט חצילים, פירה תפו"א, רסק עגבניות וכד'
המכשיר שומר על מרקם עדין ורך של המחית
מפריד בין המחית לבין הגרעינים והקליפה
שומר על הערכים התזונתיים
המכשירים בעלי מספר מסננים בעלי עובי שונה
 מולין – מועך ירקות נירוסטה  קוטר: 24 ס"מ מחיר 168 ש.ח. |
 מולין – מועך ירקות נירוסטה קוטר: 20 ס"מ מחיר 128 ש.ח. |
 מולין – מועך ירקות נירוסטה – מקצועי קוטר: 33 ס"מ מחיר 398 ש.ח. |
מועך ירקות ועגבניות (Moulin)
כל מה שצריך לדעת
מועך ירקות, הידוע גם בשמו הצרפתי "Moulin", הוא כלי מטבח מסורתי בעל עבר עשיר וחשיבות רבה במטבח הביתי והמקצועי.
בעידן שבו מכשירי חשמל ממלאים כל פינה במטבח, עדיין בוחרים בשלנים.ות רבים.ות ליהנות מהדיוק, השליטה והפשטות שמציע המולין.
הכלי מיועד בעיקר לריסוק ומעיכת ירקות, עגבניות, פירות ומזונות נוספים.
המולין פותח לראשונה בצרפת בראשית המאה ה-20, והפך עד מהרה לאחד מכלי העבודה החשובים במטבח האירופאי.
בזכות מבנהו היעיל והפשוט, אפשר היה למעוך כמויות גדולות של ירקות ופירות – פעולה חיונית במטבחים תעשייתיים ובבית כאחד.
עם השנים, התפתח המולין והותאם למגוון רחב של שימושים, וכיום ניתן למצוא דגמים מתקדמים הכוללים
חלקים מתפרקים, רשתות בדרגות סינון שונות ואף שילוב של חומרים מודרניים לעומת אלה הוותיקים מפלדה אל חלד.
מבנה ופונקציונליות
המולין בנוי לרוב מקערה עגולה, עליה מונח להבים או דיסקית מחוררת.
בחלקו העליון של הכלי יש ידית המופעלת על ידי סיבוב, וכך נדחסים הירקות או העגבניות דרך הרשתות, ומופרדים מהקליפות והגרעינים.
המבנה הפשוט יחסית מאפשר שליטה מרבית ברמת הריסוק והמרקם שמתקבל, בהתאם לצורך ולסוג הירק או הפרי המעובד.
סוגי רשתות
רשת גסה – מתאימה להכנת פירה, רסק עגבניות במרקם חלק אך לא דק, וריסוק ירקות קשים.
רשת עדינה – מיועדת להכנת מנות הדורשות מרקם קטיפתי במיוחד, כגון מחיות לתינוקות, ריבות, או רטבים חלקים במיוחד.
רשת בינונית – מתאימה להכנת קונפי, רטבים ומנות שבהן יש צורך במרקם אחיד אך לא מימי.
שימושים קולינריים נפוצים
המולין הוא כלי ורסטילי במיוחד, ומתאים למגוון רחב של עבודות מטבח:
הכנת פירה תפוחי אדמה – למרקם אחיד וקטיפתי, ללא גושים.
חומוס
רסק עגבניות – לסלטים, רטבים, שקשוקה ומרקים.
רסק ירקות שורש – להכנת מרקים חלקים, פירה גזר, בטטה ועוד.
מעיכת פירות – להכנת ריבות, מחיות לתינוקות, ומוס פירות.
הפרדת קליפות וגרעינים – מושלם להכנת רטבים עדינים כמו רוטב עגבניות איטלקי קלאסי או רוטב תפוחים.
הכנת תערובות למאפים – תערובות חלקות לעוגות ומאפים.
המולין מול מעבד מזון
למרות שעל פניו ישנו דמיון בתוצאה שמתקבלת, המולין מעניק יתרון משמעותי בכל הנוגע לשליטה במרקם,
שמירה על צבע המוצר הסופי, הפרדת קליפות וגרעינים מבלי לטחון אותם, וכן ניקוי קל ומהיר יחסית.
הוראות שימוש
כדי להפיק את המיטב מהמולין, מומלץ לפעול לפי ההוראות הבאות:
הכניסו את הירקות או הפירות המבושלים (או הטריים, בהתאם למתכון) אל קערת המולין.
בחרו את סוג הרשת המתאים בהתאם למרקם הרצוי.
סובבו את הידית בעדינות, כאשר מפעילים לחץ אחיד – כך הירק נדחס דרך הרשת.
אספו את המחית המתקבלת לקערה נפרדת, והשליכו את הקליפות, הגרעינים ושאריות שאינן נמעכות.
שטפו היטב את המולין לאחר כל שימוש – ברוב הדגמים ניתן לפרק את החלקים לניקוי יסודי.
טיפים לשימוש יעיל
לעיבוד עגבניות – העדיפו עגבניות בשלות, חתוכות גס, והוסיפו אותן בהדרגה.
לתפוחי אדמה – אידוי קל לפני המעיכה ישפר את מרקם הפירה וימנע דביקות.
לריבות ומחיות פירות – כדאי להעביר את הפירות דרך המולין בעודם חמימים.
בבחירת מולין, מומלץ לבחור בדגם עם ידית ארגונומית ורשתות מתחלפות לקבלת תוצאות מגוונות.
איך לבחור Moulin איכותי?
בעת הבחירה, שימו לב לפרמטרים הבאים:
חומרי הגלם – העדיפו נירוסטה איכותית שמבטיחה עמידות לאורך שנים.
מספר רשתות – דגמים עם לפחות שלוש רשתות יאפשרו התאמה למגוון צרכים.
קלות ניקוי – העדיפו מוצרים שקל לפרק ולנקות במדיח כלים.
נוחות אחיזה – ידיות ארגונומיות ימנעו עומס גם בשימוש ממושך.
גודל הקערה – בהתאם להיקף השימוש הצפוי (משפחות גדולות לעומת שימוש אישי/זוגי).
מועך ירקות ועגבניות (Moulin) הוא כלי חיוני במטבח, המאפשר יצירת מנות מדויקות, איכותיות ובריאות עם שליטה מלאה במרקם ובעושר הטעמים.
השימוש בו מבטיח חווית בישול מסורתית, משפר את תוצאות הבישול, ומביא לידי ביטוי את היצירתיות של כל בשלנ.ית – בבית ובמטבח המקצועי.
אם תקפידו לבחור Moulin איכותי, תגלו שמדובר בכלי שילווה אתכם לאורך שנים, וישדרג כל מתכון – מהפשוט ביותר ועד למורכב והמיוחד.
מתכון לסלט לוביה
סלט לוביה הוא אחד מהמאכלים האהובים במטבח הישראלי והים-תיכוני.
זהו סלט קל, טעים, בריא ומרענן, שיכול לשמש כמנה ראשונה או כתוספת לצד כל ארוחה.
נהוג להכינו במיוחד בראש השנה כסמל לשפע וברכה, אך הוא מתאים לכל ימות השנה.
2 כוסות שעועית יבשה – לוביה
להשרות את השעועית כ – 12 שעות
לשפוך את המים ולהכניס מים טריים
להביא את השעועית עם המים לרתיחה. להוריד את הקצף הלבן שנוצר על פני המים.
להמשיך ולבשל – בערך כשעתיים – עד שהשעועית מתרככת.
לסנן את השעועית ולהוסיף:
1 כף עלי כוסברה קצוצים
1 כף עלי פטרוזיליה קצוצים
1/2 כף עלי בזיליקום קצוצים
1/2 כף עלי נענע קצוצים
5 שיני שום קצוץ דק
1/4 כוס שמן זית משובח
1 כף מיץ לימון
1/2 כפית אבקת כמון
1 כפית זעתר
1/2 כפית פלפל שחור
מלח, לפי הטעם
לערבב עם השעועית. להמתין כשעה עד שהשעועית תספוג את הטעמים ולהגיש.
אפשר להוסיף לסלט גם פלפל חריף קצוץ, נענע טרייה, או גרגירי רימון לרעננות וצבע.
הסלט משתבח לאחר שעה במקרר, כשהטעמים נספגים.
הסלט מתאים גם לטבעונים ולמי שמקפיד על תזונה בריאה.
היתרון שבהכנת חומוס ביתי
החומוס שייך למשפחת הקטניות.
הוא עשיר בויטמינים ומינרלים, עשיר בחלבון ובסיבים תזונתיים.
חשוב לומר, החומוס עצמו אינו מאכל משמין – הוא דל קלוריות ודל שומן.
בשל העובדה שהחומוס נעשה עם טחינה ומוגש עם שמן זית, פיתות, פלאפל, צ'יפס וכד'
נוצר הרושם המוטעה כי מדובר במאכל משמין, בפני עצמו.
החומוס המשומר הנמכר במכולת או בסופרמרקט מכיל חומרים משמרים (בנזואס וסורבט)
וכמו כן מכיל קורנפלור מבושל, מלח לימון ואבקת שום.
תוספים אלו מורידים מערכו התזונתי העשיר של החומוס.
את סלט החומוס יש להכין ולאכול בסמוך.
חומוס שנעשה בבית או בחומוסיה יתקשה מהר ויאבד מחיוניותו ומטעמו.
הכנת חומוס ביתי דורשת הכנה מראש.
יש להשרות את החומוס במים למספר שעות, הן על מנת להקל על בישולו והן על מנת להפריד את העמילן ממנו
(בכך נפחית מתחושת הנפיחות והיווצרות גזים בגוף).
כתישת החומוס יכולה להיעשות במעבד מזון ואפילו בבלנדר, אולם השיטה הטובה, הטעימה, הנקיה והבריאה ביותר ללא ספק, היא ע"י המולין.
המולין מפריד בין הקליפה לבין החומוס עצמו ויוצרת מרקם עדין במיוחד.
בהכנת ממרח החומוס יש להוסיף מרכיבים בעלי ערכים תזונתיים מעולים.
לפחות 30% מהממרח הינו טחינה (יש להיזהר, טחינה בעלת ערך קלורי רב ומשמינה), שום ולימון.
לסיכום, חומוס הינו מאכל בריא במיוחד, התוספות המשמרות אותו מפחיתות מערכיו התזונתיים, וכדאי להכינו בבית
… ולהיכנס לתחרות הלאומית – "איזה חומוס הוא הטעים ביותר"
קבב
קבב הוא מאכל בשרי מסורתי שמקורו במטבחי המזרח התיכון, הבלקן, הקווקז וצפון אפריקה.
בצורתו הבסיסית, קבב הוא תערובת של בשר טחון (לרוב בקר, כבש, או שילוב ביניהם), מתובלת היטב,
לעיתים עם ירקות ועשבי תיבול, המשופדת על שיפוד ונצלת על גריל או על האש.
הקבב התפתח במשך מאות שנים ברחבי העולם המוסלמי והים-תיכוני.
מקור השם בפרסית – "kabab" – שפירושו בשר צלוי.
עם התפשטות האימפריה העות'מאנית הפך הקבב לחלק בלתי נפרד ממטבחים רבים, ביניהם הטורקי, הערבי, הישראלי ועוד.
מתכון לקבב
1/2 ק"ג בשר כתף / כבש, טחון
1 כף פטרויזיליה קצוצה
1 בצל יבש בגודל בינוני – קצוץ דק
1/2 כפית פפריקה 1/2
כפית פלפל שחור טחון
1/2 כפית כמון
מערבבים את הבשר הטחון עם כל החומרים. משהים את התערובת לשעה.
יוצרים קציצות מוארכות ונועצים בהם שיפוד.
צולים במחבת גריל משני הצדדים עד שהקבב מוכן.
הקבב הוא מאכל אהוב ופופולרי בישראל וברחבי העולם, עם אינספור גרסאות מקומיות.
הוא משלב בין מסורת קולינרית עשירה לפשטות הכנה, ומהווה חלק בלתי נפרד מתרבות האוכל המזרחית והישראלית.