קנקני תה

תה והעולם

הודו: בהודו מייצרים בשנה כ – 850.000 טון תה  בשנה, שהם 850.000.000 ק"ג המהווים כשליש מהתה העולמי. צריכת התה בהודו מהווה כרבע מהצריכה העולמית. תה הדרג'ילינג אשר מגדלים על מרגלות ההימליה נחשב למשובח ולמעודן מבין סוגי התה. התה (צאי) מוגש שחור, חזק ובתוספת חלב ותבלינים כגון הל, קינמון, פלפל או ג'ינג'ר.

וייטנאם: התה בוייטנאם נלווה למעשה לשתיית הקפה. התה ירוק ולטובת שיפור הטעם מוסיפים לו קוביית אניס. תפקיד התה לשטוף את הקפה לאחר שנלגם.

טורקיה: בטורקיה שותים את התה בכוסות צרות וגבוהות. את התה מכינים בקומקום כפול. את המים מרתיחים בקומקום התחתון והאדים מחממים את העלים בקומקום העליון, ואלו יוצרים את הניחוח והארומה הנכונים. אח"כ מערבבים בין השניים. טורקיה מהווה את המדינה השלישית בצריכת תה לנפש.

טיבט: התה הטיבטי הנו למעשה תה סיני. המדובר בתה שחור אשר יובש, והפך לגוש. בעת הכנת התה שוברים חלק ממנו ומבשלים במים. לתה מוסיפים מלח  וחמאת יאק

יפן: ביפן התה (מאצ'ה) ירוק כהה מר וחריף. שתיית התה הנה טקס שינטואי מוגדר ומטרתו המקורית היתה שמירת ערנותם של הנזירים. היפנים שותים גם תה רגיל כמקובל במערב.

מונגוליה: את התה במונגוליה שותים בספל רחב וללא ידיות. הספל מחמם את הידיים בחורף, ובקיץ הספל הרחב מאפשר את צינונו המהיר.

מרוקו: במרוקו שותים תה נענע. התה מורכב מעלי תה סיני ועלי נענע טריים בתוספת כמות נדיבה ביותר של סוכר.

סין: מקורו של התה במזרח אסיה, ולראשונה הגיע לאירופה ע"י הסוחר הונציאני ומגלה הארצות, מרקו פולו לקראת סוף המאה ה-13, עת הגיע למונגוליה ולסין. התה המפורסם הנו תה היסמין. זהו למעשה תה ירוק בתוספת פרחי יסמין. בסין נהוג לשטוף תחילה את עלי התה ע"י מילוי קנקן התה במים, ורק לאחר מכן למלא שוב את הקנקן במים ובתמצית "נקייה".

קווקז: את התה שותים עם חלב חם וחמאת קקאו.

רוסיה: הרוסים מעדיפים תה שחור עם לימון וקוביית סוכר. לעתים ממתיקים עם דבש או ריבה. מקובל להכין תה מרוכז בקנקני חרסינה, ומדללים במים רותחים ממיחם מעוצב (סמובר) חשמלי או על גחלים (שיטה המקובלת גם כיום).

אתר מומלץ ומרתק העוסק בתה, מרכיביו, סוגיו ותכונותיו, לכל המתעניינים www. ocha.co.il