תיאור
סיר בישול איטי נפח 6.5 ליטר
דגם ATL-066
סיר חשמלי בטיחותי לבישול איטי
בעל ארבעה מצבי הפעלה שונים.
קערת חרס פנימית לצורף פיזור
חום אחיד ומניעת הדבקות מזון
וניתנת לשליפה לצורך הגשה וניקוי.
מכסה זכוכית המאפשר בקרה
אחר מצב המזון במהלך הבישול.
סיר חשמלי המיועד לבישול איטי, מכיל קערת חרס ייחודית המאפשרת הכנת
מגוון רחב של מאכלים באופן בריא וללא הוספת שמן.
בעל ארבע מצבי הפעלה לבחירת עוצמות החום הנדרשת.
נורת ביקורת למעקב יעיל בזמן ההפעלה.
קערה נשלפת בגודל 6.5 ליטר העשויה חרס ייחודי בגימור שחור המאפשרת הגשה נוחה לשולחן.
מעטפת העשויה נירוסטה איכותית.
מכסה זכוכית חסין לשמירת חום ולבטיחות מרבית.
הסיר מאושר לשימוש בשבת ע"י מכון צ.מ.ת (אישור מצורף)
אידיאלי להכנת חמין, עופות, אוכל דל שומן ועוד.
קל ונוח לשימוש, הפעלה וניקוי.
עיצוב פרקטי ומושלם.
מידות :
רוחב : 40 ס"מ
אורך : 30 ס"מ
גובה: 26 ס"מ
נפח הקערה: 6.5 ליטר
הספק: 320W
מתכון לפלפלים ממולאים בגבינה ( לאפיה בתנור )
6 פלפלים ירוקים או אדומים חצויים לאורכם
מלית
50 גרם גבינה בולגרית
50 גרם גבינה צהובה מגוררת
250 גרם גבינה לבנה
1 בצל מטוגן
2 עגבניות קצוצות
1-2 ביצים
1/4 כוס קמח
מלח – לפי טעם לבדוק אם צריך
לערבב את כל חומרי המלית. לשמן במעט תבנית פיירקס
ולהניח את חצאי הפלפלים אחד ליד השני
למלא את הפלפלים במלית הגבינה
1 עגבניה
גבינה צהובה מגורדת
להניח מעל הפלפלים הממולאים פרוסות דקות של עגבניה
לפזר מעל גבינה צהובה מגוררת.
לאפות בחום בינוני בערך כ- 40 דקות.
מיועד לתבנית פיירקס בגודל 23/30
חמין במסורת היהודית
מאכל ביתי מחמם לב ומסורת
החמין, אשר ידוע גם בשמות כמו "צ'ולנט" או "דפינה" בקהילות מסוימות, הוא מאכל קדרה מסורתי מהמטבח היהודי
שמלווה את הקהילות היהודיות בעולם במשך מאות שנים.
מדובר בתבשיל איטי, שמבושל במשך לילה שלם, בדרך כלל לקראת שבת, ומורכב מחומרי גלם פשוטים וזמינים,
אך יחד יוצר חגיגה של טעמים עמוקים וניחוחות משכרים.
שורשי החמין והקשר לשבת
שורשיו של החמין עתיקים ועמוקים במסורת היהודית.
עיקר הרעיון שמאחורי התבשיל הוא הצורך להכין אוכל חם שיהיה מוכן לאכילה בשבת, בלי לעבור על איסורי הבישול בשבת.
ההלכה היהודית אוסרת על בישול בשבת, אולם התירו להשאיר אוכל על האש מבעוד יום
– וכך נולד החמין, שמתחיל להתבשל ביום שישי ונשאר חם עד לארוחת הצהריים של שבת.
מקור המילה "חמין" הוא מן השורש "חם", בשל היותו תבשיל חם ומהביל.
ההיסטוריה של החמין מתועדת עוד מתקופת הגלות בבבל, ומאז הוא עבר גלגולים ושינויים רבים בהתאם
למיקום בו חיו היהודים, למנהגי המקום ולחומרי הגלם המקומיים.
המרכיבים המרכזיים של החמין
החמין המסורתי מבוסס על קטניות (בעיקר שעועית וחומוס), דגנים (חיטה או גריסים),
בשר (בקר, עוף, לעיתים אווז או צוואר כבש), תפוחי אדמה וביצים קשות.
במרוצת הדורות נוספו מרכיבים בהתאם לזמינות ולמנהגי העדות.
בקרב יהודי אשכנז, החמין נקרא "צ'ולנט" ונעשה בו שימוש בשעועית, תפוחי אדמה, בשר ושעורה.
בקהילות צפון אפריקה כונה "דפינה" והיו בו חיטה, חומוס ולעיתים קציצות בשר או אורז.
אצל יהודי תימן הוא נקרא "חמין" או "פול", ולרוב הכיל גם חילבה ותבלינים אופייניים.
סמליות החמין במסורת היהודית
החמין מסמל את ערכי השבת – מנוחה, משפחתיות, חום ולכידות.
הוא מסמל את החוכמה היהודית שאפשרה לקיים את מצוות השבת מבלי לוותר על אוכל חם ומושקע.
המטבח היהודי נודע ביכולתו להמציא פתרונות עוקפי מגבלות הלכה, והחמין הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך.
חמין הוא לא רק מאכל, אלא מוקד להתכנסות משפחתית.
ריח החמין המתפשט בבית ערב שבת יוצר תחושת חמימות וביתיות שקשה להסביר במילים
– זו חוויה תרבותית ורגשית.
וריאציות של חמין בקהילות ישראל
צ'ולנט אשכנזי
הצ'ולנט הוא הגרסה המזרח-אירופית לחמין.
הבסיס שלו הוא תפוחי אדמה, שעועית, גריסים, בשר ולעיתים בצל מטוגן.
סמלו של הצ'ולנט הוא עושר הפחמימות והטעמים המתמזגים אחרי שעות בישול ארוכות.
דפינה מרוקאית
ה"דפינה" היא גרסה עשירה וצבעונית במיוחד – היא כוללת חיטה, חומוס, ביצים חומות, בשר,
אורז ולעיתים גם קציצות בשר (קציצות "כופתה") מתובלות בכמון, קינמון ותבלינים מרוקאים מסורתיים.
לעיתים מוסיפים גם בטטה, שזיפים מיובשים או תמרים.
חמין תימני
בגרסה התימנית, הבשר מתבשל יחד עם חיטה, פול, תפוחי אדמה, ביצים חומות ותבלינים אופייניים כמו חילבה, חוויג' וכורכום.
לחמין זה טעם עמוק ותיבול ייחודי, והוא מוגש לרוב עם לחוח או ג'חנון.
חמין עיראקי
החמין העיראקי מבוסס על אורז, עוף או בשר, חומוס, תפוחי אדמה ולעיתים גם חצילים ובמיה.
גם פה החמין מתובל בעדינות, ומכיל ביצים חומות.
חמין פרסי
בקהילות יהודי פרס נהוג להכין חמין שמכיל אורז, בשר אדום, חומוס ולעיתים פירות יבשים כמו משמשים או שזיפים.
טעמו עדין ומתוחכם.
החמין והקהילה היהודית
הכנת החמין היא טקס של ממש – עוד מיום חמישי מתחילים להשרות קטניות, להכין תבלינים ולתאם את חלוקת המרכיבים.
בערבי שבת, במיוחד בחורף, ריח החמין הנישא באוויר הופך לסמל של שבת קרבה. בכל רחבי העולם היהודי,
מהגטאות של מזרח אירופה ועד לקהילות צפון אפריקה, החמין הוא מאכל מאחד ומנחם.
החמין מלווה גם את סעודות פורים, שמחת תורה וחגים נוספים, והוא נחשב לסמל של שמחה, שפע וחיבור למורשת.
החמין בימינו והשפעתו על המטבח הישראלי
כיום, החמין הפך לחלק בלתי נפרד מהמטבח הישראלי המודרני.
במסעדות רבות ניתן למצוא חמין בימי שישי, ורבים נוהגים להכין אותו בביתם כסמל למסורת ולהמשכיות.
אפילו קיימות תחרויות חמין, בהן כל עדה מציגה את הווריאציה הייחודית לה.
בנוסף, החמין מהווה השראה למנות חדשות – שילוב של קטניות, בשרים, תבלינים וירקות בתבשילים מודרניים.
החמין הוא הרבה מעבר למנה טעימה – הוא מסמל את היכולת היהודית לשמר מסורת,
להמציא פתרונות יצירתיים ולגשר בין מגבלות הלכה לצרכים יומיומיים.
הוא מאכל שמחבר בין דורות, בין עדות ובין תרבויות, ותמיד יישאר חלק מהותי מהשבת ומהזהות היהודית.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.