תיאור

מסחטת הדרים אוטומטי – "מעלית"

דגם ATL-231

מסחטה חשמלית קומפקטית ויעילה המיועדת
לסחיטת הדרים באופן אוטומטי. פעולת הסחיטה
מתבצעת ללא מגע יד אדם בפרי ומאפשרת הכנת
מגוון רחב של מיצים טבעיים תוך שמירה מקסימלית על ערכי ויטמין ה-C המצויים בו.

מנגנון מעלית הסוחט את הפרי עד הטיפה האחרונה.
ראש אוניברסלי המותאם לסחיטת תפוזים, לימונים
ועוד. פילטר סינון שיירי גרעינים וחתיכות פרי לתוצאות
מושלמות. פתח יציאת מיץ לצורך מזיגה ישירה הכולל
מנגנון לעצירה.
מתפרקת לניקוי מהיר ובעלת טכנולוגית סחיטה
חדשנית.

 

 

 

מידות אריזה:
רוחב: 15.5 ס’’מ
אורך: 15.5 ס’’מ
גובה: 27.5 ס’’מ

 

 

 

 

 

היסטוריית התפוזים בישראל

סיפורו של פרי שהפך לסמל לאומי

התפוז, או בשמו המדעי Citrus sinensis, הוא אחד הפירות המזוהים ביותר עם מדינת ישראל,
עד כדי כך שנכנס לסל הפתגמים והסיפורים המקומיים.
הביטוי "ארץ התפוזים" שגור בפי רבים בארץ ובעולם, ומשקף את הדרך הארוכה שעבר הפרי במרחב הגיאוגרפי וההיסטורי שלנו.

ראשית הדרך – תקופת העלייה הראשונה והשנייה

היסטוריית גידול התפוזים בארץ ישראל החלה להתגבש בסוף המאה ה-19,
עם התפתחות הפרדסנות באזורי יפו, רחובות, פתח תקווה ונס ציונה.
יהודים וערבים כאחד גידלו תפוזים, אך העליות היהודיות הביאו עימן ידע מודרני, השקעות ושיטות חקלאות מתקדמות,
שבעטיין הפך גידול התפוזים לאחד מענפי החקלאות המרכזיים.

בתקופת המנדט הבריטי (1917–1948), הפך התפוז ליצוא מרכזי.
הפרדסים סייעו למימון פעילות כלכלית וחברתית של היישוב היהודי המתהווה.
התפוז היפואי, שנחשב לאיכותי במיוחד, ייצג את ישראל באירופה והפך לסמל של חדשנות, עמל ופריחה.
בתקופה זו התבססו חברות פרדסניות גדולות, כמו "פרי הדר" ו"פרדס יפו".

הפרדס – מקום עבודה, התחדשות וסולידריות

במהלך שנות ה-30 וה-40, הפרדס לא היה רק מקור פרנסה, אלא גם מרחב חינוכי וחברתי.
נערים ונערות עבדו בו במסגרת תנועות הנוער והקיבוצים, והפרדס הפך למקום המגלם ערכים של עבודה עברית, שותפות, וחיבור לאדמה.
הפירות הכתומים הפכו לדימוי של תקווה, התחדשות והתיישבות עברית.

התפוז כסמל תרבותי ולאומי

בספרות, בשירים ובאמנות, התפוז הפך לדימוי של הארץ ושל הזהות הישראלית:
"התפוזים נצצו בשמש" כתב נתן אלתרמן, ורבים זוכרים את התפוז כסמל לישראל ה"יפה והטובה" של פעם.
אפילו במותגי יצוא, "Jaffa Orange" היה שם נרדף לאיכות, חדשנות וקשר לארץ.

מאז שנות ה-80 חלה ירידה בגידול התפוזים בישראל, בשל תחרות עולמית, שינויי אקלים ותהליכי עיור.
רבים מהפרדסים נסגרו או הפכו לשטחים עירוניים.
עם זאת, התפוז נותר סמל תרבותי המושרש בזיכרון הישראלי, ומדי שנה ממשיכים לגדל אותו בפרדסים בודדים ברחבי הארץ.

סיפורו של התפוז בישראל הוא סיפור של חזון, עמל ואהבת הארץ.
למרות השינויים והאתגרים, התפוז ממשיך להיות חלק מההיסטוריה, התרבות והזהות שלנו
– פרי כתום שמלמד על שורשינו, שאיפותינו ויכולתנו לפרוח גם בזמנים קשים.